#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 1 כיצד יפרשו את הבריתא 'הרי שגזל שדה מחבירו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים <u>ופירות</u> גובה מנכסים בני חורין' אליבא דשמואל שהלוקח קרקע ונמצאת שאינה שלו אין לו שבח (3)?	רבא פ' שגזל שדה וחפר בורות שיחין ומערות והנגזל תובע את הגזלן קרן ופירות [שיוצאה מידו משמע בדינא].</p><p dir='rtl'>רבה בר רב הונא אמר כגון שנטלוה מסיקין [שיוצאה תחת ידו משמע בעינא].</p><p dir='rtl'>רב אשי פ' לצדדים שלוקח תובע את הקרן מהמוכר גובה ממשועבדים והנגזל שבא לגבות הפירות גובה מבני חורין.	בבא מציעא טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 2 האם נגזל ובע&quot;ח גובים מהלוקח [וממקבל מתנה] את השבח. ומה הטעם? וכמה גובה?	נגזל - ודאי גובה מהלוקח מהגזלן (שהקרקע שלו השביחה) ולדעת שמואל דוקא כשיש לו קרקע או קנו מידו (שסובר הלוקח מהגזלן אין לו שבח משום חשש ריבית).</p><p dir='rtl'>בע&quot;ח - שמואל אמר שגובה שכך כותב לו אנא איקום ואשפי וכו' הן ועמליהון ושבחיהון, אבל במתנה שאינו כותב אינו גובה.</p><p dir='rtl'>כשגובה: אם החוב הוא כנגד הכל כולל השבח, גובה ואח&quot;כ הלקוח נפרע מבעל הבית. אבל אם זה יותר משיעור החוב, בע&quot;ח מחזיר ללוקח את דמי השבח, אבל אם היציאה יתירה על השבח אינו נותן אלא דמי השבח בלבד. [ולמ&quot;ד מצי לוקח לסלק בע&quot;ח בדמי, כאן אינו גובה אלא משאיר לו חלק בקרקע אלא אם כן עשאו אפוטקי.]	בבא מציעא טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו: 1 הכיר בה שאינה שלו ולקחה והמקדש את אחותו מה דין המעות, ולמה הוצרכו לשתי הדוגמאות. וכיצד הלכה?	לרב מעות יש לו ושבח אין לו שיודע שאינו קונה אלא נותן המעות לפקדון [וזה שאינו אומר מפורש שחושש שלא יסכים], ושמואל אומר שאף מעות אין לו שהמעות מתנה [וזה שלא אומר מפורש דכסיפא ליה מילתא]. וכן נחלקו במקדש אחותו.</p><p dir='rtl'>וצריכי, דאי אמרינן רק במוכר שאין אדם נותן מתנות לנכרי אבל באחותו יודה לשמואל, ואי אשמעינן רק באחותו הו&quot;א שרק כאן אמר שמואל אבל בלוקח יודה לרב. פסק רבא כרב.	בבא מציעא טו:		
